האם ספורט חיוני בירידה במשקל?

האם ספורט חיוני בירידה במשקל?
התשובה פשוטה ומפתיעה. בשורה תחתונה ספורט חיוני בשמירה על הדיאטה, ללא ספורט הדיאטה לא תצליח אולם פעילות הספורט עצמה אינה מורידה כמעט במשקל. מחקרים מראים תרומה שולית של פעילות ספורט על ירידה במשקל.

כמה קלוריות מורידים בהליכה או בריצה?
קיימת נוסחא כללית לכך שאומרת שכמות הקלוריות אותן נרד היא משקל האדם כפול מספר הקילומטרים אותו יעשה בפעילות.

אז מה חשיבות ספורט או פעילות ספורט לדיאטה?
פעילות ספורט חשובה באופן כללי לשמירה על בריאות תקינה, לאיזון לחץ דם, למניעת סוכרת ועוד.
פעילות ספורט גורמת להוספת רקמת שריר דבר המעלה מעלה בצורה שולית את צריכת הקלוריות של הגוף. כל 1 קג שריר צורך 13 קלוריות ל 24 שעות, דבר שולי מבחינת דיאטה.
רבות נאמר על חילוף חומרים לאחר פעילות ספורט והמשך פעולתו גם בתום הספורט, אולם ההשפעה המעשית שולית.

האם דיאטה היא דבר אפשרי?

עצות, תפריטים, שיטות דיאטה שונות ומשונות, אבל האם ניתן למצוא דרך נוחה ומעשית שתאפשר באמת לרדת במשקל ולהשאר עם משקל תקין לזמן ממושך?

מי שרזה מטבעו לא יבין. מבחינתו הדרך היא לאכול פחות. אבל כל מי שסובל ממשקל עודף מכיר היטב באמת המרה: האכילה הינה אכילה רגשית. אנחנו לא אוכלים כדי לשבוע או מכיוון שאנחנו רעבים, אנחנו אוכלים כי זה כיף, זה נעים, האוכל מרגיע אותנו, זה מגיע לנו, זו תמורה מנחמת. אנחנו אוכלים כי אנחנו צריכים את זה. לכן אין דרך אמיתי לירידה מהירה ובריאה במשקל.

למרות שהדרך קשה ואולי בלתי אפשרית, ניתן להשתמש בשיטות קלות ופשוטות כדי להפחית ברמה מסוימת את צריכת הקלוריות היומית. גם שינוי קטן עשוי לגרום לשינוי מיוחל ולאפשר ירידה במשקל או מניעת עלייה מסוכנת.

הדרך הנכונה היא לעבור תהליך דיאטה איטי שאינו משפיע על חיי היומיום ואינו מהווה מכשול להתנהלות הרגילה שלנו. כדי לעשות כן צריך להחליט על כמה שינויים אפשריים שיאפשרו את שינוי המאזן הקלורי.

  1. להפחית משמעותית בקניית חטיפים ודברים משמינים. אי אפשר לעמוד בפניהם, אז מדוע להציב בפנינו מכשול? עדיף לא לרכוש אותם כלל.
  2. להוסיף חטיפים ופתרונות מופחתי קלוריות לשעות הקשות. עגבניות שרי, גזר מוכן, חטיפים עם מעט קלוריות. כל דבר שמעסיק את הפה אך אין בו הרבה קלוריות.
  3. להמנע לחלוטין ממשקאות עם סוכר, קולה, מיצים וכד. הם כבדים ויקרים, קל לא לקנות אותם.
  4. לקבוע כלל של הפסקה בין מנה למנה. סיימתם מנה כלשהיא? חובה לחכות 20 דקות עד המנה הבאה.
  5. לא לגעת בציפס או בורקס בשום פנים ואופן ובשום מצב.
  6. לא להוסיף שמן לשום דבר ואף פעם.

משמינים, מרזים, ושוב משמינים…

אפשר לרדת במשקל, זה לא קושי מיוחד. קצת מוטיבציה, תפריט זמני מצומצם, אולי קצת ספורט…

אבל מה קורה אחר כך? רוב הדיאטות לא מחזיקות מעמד מעבר לתקופה מסוימת, וכל המאמץ היה לשווא.

אז מה הדבר הנכון? להתייאש מראש? להשאר שמן? לעלות במשקל עוד ועוד? או אולי לעלות ולרדת לחליפות?

הדבר הנכון בשמירה על משקל גוף תקין ומניעת השמנה הוא המצאות ממושכת במאזן קלוריות שלילי. לאו דווקא דיאטה קשה וקפדנית של כך וכך קלוריות, דיאטה שאי אפשר להתמיד בה, אלא תהליך ארוך, בריא וממושך בו מקפידים על הפחתה איטית במשקל לאורך זמן בלי להתעסק בכך יותר מדי.

בכל ארוחה ולאורך היום יש לנסות ולצמצם במעט את כמות הקלוריות הנצרכות. מספיק שנוריד מספר אחוזים מכל מנה, נאכל חצי חבילת שוקולד ולא שלמה, נקנה משהו פחות משמין לארוחת צהרים ונצמצם מוצרים משמינים בצורה לא משמעותית, כדי לשנות מגמה מהשמנה להרזייה.

אולי לא נקבל ירידת משקל מהירה, אבל נקבל התמתנות בהשמנה ואף ירידת משקל, והחשוב מכל: ניתן לבצע זו למשך זמן רב.

דיאטת צמר גפן: זהירות! דיאטה מסוכנת ובעייתית

693517_cottonדיאטת צמר גפן היא עוד אחת מהדיאטות הקיצוניות וההזויות אשר מקובלות אצל אלו המבקשים לרזות ויהי מה ואינם חושבים כלל על הצד הבריאותי או על הסכנות שבביצוע דיאטה זו.
הדיאטה נפוצה אצל דוגמניות בחו"ל, שחקניות וכדומה אשר יעשו הכל כדי להשאר במשקל נמוך בצורה קיצונית, על גבול האנורקסיה או אף במצב אנורקסיה.
בדיאטת צמר גפן נוהגים לאכול כדורי צמר גפן רגיל (כזה המיועד להורדת איפור, ניקוי פצעים ועוד), לעיתים טבולים במעט מיץ להקלה על הבליעה.
צמר הגפן סותם את הקיבה ואין לו ערך קלורי, אבל סכנה! צמר גפן עלול לגרום לסתימת מעיים!
סתימת מעיים היא בעייה קשה הדורשת טיפול קשה ולא נעים ועלולה לגרום אף למוות במקרים מסוימים.
בנוסף, צמר גפן אינו מיועד למאכל, הוא יכול להכיל חומרים בעייתיים שונים ועוד. זו דיאטה שאינה הגיונית, לא ניתן להחזיק בה זמן רב והיא פוגעת בתזונה המינמלית של הגוף ואף לגרום לתת-תזונה.
לכן דיאטת צמר גפן היא דיאטה מסוכנת ולא מומלצת בשום אופן.

קארן קרפנטר- נפטרה עקב סיבוכי אנורקסיה

ב-4 בפברואר 1983, כחודש לפני יום הולדתה ה-33, לקתה קארן בדום לב בבית הוריה שבדאווני. היא הובהלה לבית החולים המקומי, שם הוכרז מותה מדום לב כעבור 20 דקות, בשעה 09:51. חוקר מקרי המוות קבע את סיבת מותה כתוצאה מ"אי-ספיקת לב עקב חוסר-איזון כימיקלי הקשור לאנורקסיה נרבוזה."
קארן, זמרת מוכשרת עם קול יחודי ויוצא דופן, ובאופן אירוני אופטימי, יתכן והיתה איתנו היום אם היתה מאובחנת ומטופלת בצורה נכונה.
אנורקסיה נרבוזה היא מחלה קשה לטיפול בעיקר עקב התנגדות החולה לטיפול עצמו.
הורים שימו לב: למחלה שמות חיבה "אנה, פרו אנה" וכדומה. ישנם פורומים רבים בנושא בהן בנות מעודדות אחת את השניה ונותנות עצות להרזייה לא בריאה ולא מבוקרת.

– הסרט המלא על להקת הקרפנטרס. באנגלית קלה ללא תרגום.

החלטתי לרדת במשקל- אבל הייתי בכנס מקצועי

עם הרבה אוכל, שתייה וקינוחים.

כולם נוהרים אל עבר הקינוחים, אלפי קלוריות מפתות, עוגות, גלידות, שוקולדים.. מה עושים? איך אפשר לשמור על דיאטה בארוע חגיגי שכזה עם כ"כ הרבה פיתויים?

יש פתרון, אפשר להמנע מכל העוגות, הקינוחים והמאכלים המשמינים. פשוט לא נדחפים ונותנים לאחרים לעשות את העבודה. קצת מתעכבים, קצת מחכים בצד, מתעלמים מהמלצרים שמביאים עוד ועוד, עד שמגיעים למצב הזה:

עכשיו כבר אין ברירה, כל המתוקים נחטפו, המגשים רקים ואין יותר צורך להמנע משום דבר.

אגב: במיץ תפוזים שאפשר לשתות חופשי אסור לגעת! רק מים או קפה עם מעט חלב!

שרית רבניאן דיאטנית קלינית

שרית רבניאן דיאטנית קלינית
טיפול בהשמנה והפרעות אכילה.
"שרית היקרה,
זו לא הפעם הראשונה שאני כותבת לך, אבל הפעם זה קשה יותר מתמיד… אני לא יודעת איך מתמצתים כל כך הרבה רגשות לכמה משפטים. לא בטוחה שמילים יצליחו להמחיש את המשמעות הגדולה שלך בחיי. אם זה בהצלת החיים הפיזית ואם זה בכך שבזכותך השתניתי כאדם… שינוי שאת אולי לא מודעת לעוצמתו.
לפני שהתחלתי טיפול הייתי עצורה, מופנמת ובעיקר התכחשתי. לא רק למחלה, אלא למי ומה שאני, לרגשות ולחולשות שלי. לכל מקום שא
ליו הגעתי לבשתי מסיכה והצגתי אדם אחר לגמרי ממי שאני באמת. לא האמנתי שמישהו יקבל אותי כפי שאני.
ואז פגשתי אותך. דיי מהר נשביתי ברגישות ובאנושיות שבך, כאלו שלא פוגשים אצל כל אדם בכלל ומטפל בפרט. רכשת את אמוני ולאט לאט הורדתי את המסיכה ואפשרתי לעצמי להיחשף, לשתף ופשוט להיות אני. היית האדם הראשון שעשיתי זאת בפניו. להפתעתי לא נרתעת ובאמת קיבלת אותי כפי שאני. האמנת בי, תמכת, דאגת והיית שם גם כשלא היית חייבת, מה שלא היה מובן מאליו עבורי ועזר לי להבין שאני לא חייבת להסתתר מאחורי מסיכות, שיש מי שמוכן לקבל אותי גם בלעדיהן.
לימדת אותי שמותר לי להרגיש, שמותר לי לחשוב שונה מהאחר, שמותר לי להביע את עצמי בקול – ושכל אלו לא הופכים אותי לאדם רע.
השינוי שהתחיל בחדר יצא עם הזמן החוצה וליווה אותי במפגש עם העולם. היום אני הרבה יותר פתוחה, דעתנית ובעיקר – כנה עם עצמי וקשובה ללב שלי.
הגעתי אלייך כדי שאלמד לקבל את הגוף שלי. בזכותך אני לומדת לקבל את עצמי כאדם.

בכל מה שקשור ישירות להפרעת האכילה, ללא ספקות, הצלת את חיי. כל כך הרבה פעמים רציתי לוותר ולהיכנע למחלה. לולא האמונה העיקשת שלך, הייתי עושה זאת מזמן.
בשבועות שקדמו לאשפוז האחרון, לא היה אחד שהצליח לשכנע אותי להכניס משהו לפה, עד שדיברתי איתך. את היחידה שלא הצלחתי לסרב לה ועשיתי זאת בניגוד מוחלט לכל רגש ורצון שלי. מודה ומתוודה, באותם ימים הקושי שלי להתנגד לך תסכל אותי מאוד, אבל במבט לאחור, לא נראה לי שהמילה "תודה" גדולה מספיק כדי להביע את מה שאני מרגישה.

"במקום בו פחדת ללכת, עוד תראה לאנשים ללכת".
לא רק הראית אלא גם ליווית וצעדת יד ביד. בעל כורחי אני נאלצת להמשיך לצעוד לבד, אך כשאגיע ליעד הסופי, תדעי שזה בזכותך.

באהבה, הערכה, ואינספור תודות.."

צור קשר עם שרית

היא מילאה והסתכלה עליו במבט משונה ושתקה.

שעה מחיי (סיפור קטן ואמיתי. תודה לר.)
היה אחר הצהרים חם ודביק. למרות זאת החלטנו לצאת מן הבית לטיול קטן.
אלי התעצל ללכת ברגל, אז נסענו לסינימה סיטי באוטו החבוט שלי.
המון אנשים, נוער וילדים שוטטו במתחם הרועש.
אלי החזיק לי חזק חזק את היד.
אולי הוא נבהל, אולי הוא פחד ללכת לאיבוד, אולי…
אחרי שיטוט ממושך הוא בקש לאכול גלידה. כשעמדנו ליד הדוכן , הוא בחר את הגביע הכי גדול וביקש מהמוכרת בקול גדול ובעיניים נוצצות שתמלא לו את הגביע בגלידה הזו הזו הזו וגם הזו.
היא מילאה והסתכלה עליו במבט משונה ושתקה.
שתקתי גם אני, שילמתי והרגשתי טיפשית.
כשהסתיים הליקוק השמח, שוב אחז אלי חזק חזק בידי ואמר: הביתה.
הלכנו.
דמעותיי, זלגו שוב.
אלי לכד דמעה אחת מלחיי, ליקק אותה ואמר: לא מתוקה כמו הגלידה.
(אלי בן 60 ולאחר שבץ מוחי שהפך אותו מגבר לענין בעל עסק מצליח, לילד קטן בן רגע.
כמה חשוב לעשות הכל, אבל הכל כדי לשמור על הבריאות)

החלטתי לרדת במשקל- ויהי מה!

*פוסט אורח בנושא דיאטה*
זהו, הגעתי ל 100 ק"ג שזה BMI של 31.50. אין ספק שזו השמנת יתר, עודף משקל מסוכן, שמן עם כרס, מה שתרצו…
עברתי ברחוב וראיתי איש שמן לבוש חולצת כפתורים שנסגרת בקושי רב על הבטן העגולה והתפוחה שלו והבנתי שאוטוטו אני ככה! גם אני אראה שמן ועגלגל אם לא אעשה שינוי. באותו הרגע החלטתי שזהו, אני לא אגיע למצב הזה, אני יכול לעצור את זה ולהפסיק להשמין. אני לא חייב להיות חזיר שאוכל הכל בלי חשבון, אני יכול לשלוט בזה! אני יכול להגיע כמעט לכל הישג בחיים שאני מעונין בו, לשכנע אנשים ולקוחות בדברים שלא חשבו עליהם, לא תכננו לקנות או לא תכננו לעשות, אני יכול לעשות כמעט כל דבר, אז איך זה שאני לא מצליח למנוע מעצמי להשמין עוד ועוד ולהגיע למשקל המוגזם של 100 ק"ג על מטר שבעים ושמונה, עם בטן כמו של אשה בהריון בחודש 6 ובעיקר מתנשם ומתנשף בכל מאמץ.
התקופה הזו עברה, מהיום אני יורד במשקל ויהי מה, לא חשוב לי שום דבר אחר, זו המשימה שלי לתקופה הקרובה ואעשה הכל כדי להכנס לזה. כשאהיה 85 ק"ג נראה מה הלאה.

איך עושים את זה? איך באמת יורדים במשקל?
נכון, יש כל כך הרבה דיאטות ותפריטי דיאטה. לאכול כף וחצי גבינה ואז 2 פרוסות לחם ובצהריים חזה עוף, שני מסטיקים לקינוח וכל זה. מה השטויות האלו, זה ממש לא מדבר אלי! כל תפריטי הדיאטה מתאימים לאנשים עם כוח רצון, שמכינים אוכל בבוקר להמשך היום, שסופרים קלוריות ויודעים מה ההבדל בין כף קוטג'3 אחוז לשתי כפות קוטג' 1 אחוז. השיטה הזו ממש לא מתאימה לי ואין שום סיכוי בעולם שאוכל לרדת כך במשקל.
מה שאני צריך זה ניעור רציני שיגרום לי לאכול פחות ולהפסיק לזלול אלפי קלוריות כמו איזו חיה קדמונית רגע לפני שאני הולך לישון או בכל פעם שאני עצבני.

כעס ושכנוע עצמי (מוצדק)
עשיתי שיחה נוקבת ביני לבין עצמי. מה צריך להיות הקטע הזה של אכילה כפיתית? איך זה שאני עושה את זה בלי להפסיק? התחלתי לכעוס ולקלל את עצמי על ההתנהגות הטפשית שלי שפוגעת לי בבריאות, מכערת אותי, פוגעת במעמדי וגורמת לי להתלבש בבגדי זלמן מתנפנפים.
"חיממתי" את עצמי על האוכל שעושה לי בעיות, כמה קל להתרגז על משהו, בעיקר כשהצדק איתך. קיללתי את כל המאכלים הטעימים והמפתים ואת עצמי שאוכל אותם בכמויות מטורפות בכל יום. אמרתי לעצמי "לעזאזל עלי ועל האוכל הזה, נשבר לי להיות חזיר, מה זה הזבל הזה, למה אני צריך את זה, בחיי שזה עלה לי על העצבים, אני רוצה לחזור להיות רזה בלי הכרס הנוראית הזו".
כמה עוצמה יש בכעס. הוא מחזיק אותי קצר מאוד ומתגבר על בולמוס האכילה.

אין דרך חזרה
הודעתי לכולם שאני יורד עד 85 ק"ג. מי ששאל אותי איך אמרתי לו שככה החלטתי, אני יורד ויהי מה. מי שזלזל ניתקתי איתו קשר.

לחשוב רזה
מכיוון שאין דרך חזרה התחלתי להבין שאני רזה, אני לא אוהב לאכול כמו שמן ויש לי צורת מחשבה של רזה. כיום אני לא אוכל כשאני עצבני, אני עצבני כאשר אני אוכל!
אני רוצה להרזות ומבחינתי הצלחתי, עכשיו זה רק ענין של זמן שזה יקרה. אני לא עוד האדם השמן שחייב לאכול את כל חבילת הוופלים. הם כבר לא מזיזים לי היום! אני לא נוגע בהם כי הם מפריעים לי במשימה.

בחילה אין סופית
בכל פעם שאני רעב אני מדמיין לעצמי בחילה נוראית, האוכל הזה מגעיל אותי, הוא עושה לי בחילה, הוא רע, הוא נגדי, אני שונא אותו והוא שונא אותי. אני מתחיל להרגיש את החשק לאכול, ואני הופך אותו לבחילה. אני מרגיש את הבחילה בגרון מטפסת לכיוון הלשון ומכווצת אותה.

וגם כאב בטן אין סופי
אני מרגיש את הבטן- היא מתכווצת ומתכווצת ואני מרזה ומרזה.. ההתכווצות כואבת ואם אוכל משהו זה יכאב יותר.

תזונה מסודרת ואחידה
רעב או לא רעב, בחילה אמיתית או מדומה, בטן כואבת או לא, אני מקפיד לאכול משהו בכל 3-4 שעות. אם אפחית יותר מדי הגוף יכנס למצוקה ויתחיל לאגור שומן ולשבש לי את ההרזיה. אם אהיה בתת תזונה רק אזיק לעצמי יותר, לכן מקפיד לאכול – אבל פחות מתמיד. אם הייתי אוכל 2000-3000 קלוריות ביום (ואפילו יותר, למה לשקר לעצמי, כמה קלוריות יש ב 7 חטיפי טוב טעם?) היום אני מרשה לעצמי 1000-1500 תלוי ביום ובנסיבות, זה ממש לא מעט! אפשר לאכול המון ב1000-2000 קלוריות, העיקר לא להכניס לגוף מאות ואלפי קלוריות מיותרים ברגעי חולשה.

אם כבר אוכל, אז משהו יותר בריא, לא טעים? לא נורא
למה לחם לבן? עדיף כהה. למה שתייה ממותקת? עדיף מים או משהו ללא סוכר. אפשר למצוא כאן באתר רשימה עצומה של עצות לדיאטה ותחליפים למוצרים בריאים יותר. פשוט להחליף למזון גרוע פחות. יש הרבה מאוד מוצרי מזון שהערך שלהם גדול משמעותית מאשר מוצרים דומים, אז למה להרוס את הכל עם מאכלים מיותרים? אז מה אם חלקם פחות טעימים. מי אמר שהכל צריך להיות טעים ככל האפשר. אם אוכלים משהו פחות טעים- אוכלים ממנו פחות. ולמה לאכול עוגת שמרים עם שוקולד אם אפשר חתיכת עוגת גבינה או טורט או כלום.

לא חשוב מה קורה- אסור להתיאש
גם אם אני מצליח לרדת במשקל, וגם אם יש תקופה בה המשקל "לא זז" אני נשאר נחוש! דיאטה היא תהליך מורכב במהלכו הגוף מסתגל לתזונה מופחתת מתמיד. לטווח הארוך, אם אוכל פחות מהאנרגיה שאני מוציא- ארזה במשקל ויהי מה. אני נשקל רק פעם בשבוע כדי לראות שלא ירדתי יותר מדי, זה הכל.

* אזהרה- כל המתואר כאן הינו בגדר דיעה אישית ולא נכתב ע"י בעל מקצוע בתחום. שכנוע עצמי עלול לגרום לנזקים או דיאטה חריפה מדי ומסוכנת. הפעל/י שיקול דעת לפני ביצוע דיאטה כלשהי, לרבות לפני מימוש העצות והשיטות המתוארות כאן. יש לגשת לבעל מקצוע רופא או דיאטן לפני ביצוע פעולה כלשהי הכרוכה בתזונה! *

אהבתם? שתפו. רעיונות נוספים, הצעות או ביקורת? כתבו בתגובות.

הטיפים של רונית לדיאטה

כמה טיפים שכדאי לנסות כדי לשמור על משקל הגוף ולכל מי שמנסה דיאטה או להרזות או לשנות את אורח החיים שלו מבחינת תזונה ואכילה.

כשקמים בבוקר מומלץ מאוד להתחיל את היום בשתייה של לפחות כוס או 2 כוסות מים. שתייה של מים מרווה ומעוררת. שתיית המים בריאה מאוד, עוזרת לניקוי הכליות ומערכות הגוף. אני באופן אישי אוהבת לשתות מים קרירים – לא קרים מידי ולא חמים מידי, כי הדבר מרווה ועונה על הצורך לשתות משהו בבוקר, מרענן וגם ממלא את הבטן. לחילופין, אפשר לשתות מים חמים עם לימון – לא דווקא תה או חליטות או קפה – אלא רק מים חמים עם לימון. גם בזה יש אפקט נעים, מרענן, מרווה ומונע רעב.
אגב, לגבי שתייה בכלל חייבים להקפיד על שתיית מים בכמות של לפחות 12 כוסות ביום, וזה לא רק למען הדיאטה או ירידה במשקל אלא כדי לשמור על אורח חיים בריא, תזונה נכונה ומראה צעיר ורענן.

כשאתם יוצאים מהבית קחו אתכם בתיק משהו קטן וזמין לאכול. זה יכול להיות חטיף אנרגיה קטן, שקית קטנה של בייגלה, אריזה קטנה של קרקרים או פריכיות אורז. העיקר שהחטיף או הנשנוש הזה יהיה זמין ומוכן לאכילה, מדוד מבחינת קלוריות ושומנים, עם אלמנט משביע טעים ומרגיע. רצוי משהו שלא דורש קירור, אם כי גם תפוח או שקית של חטיפי נשנוש גזר יכול להיות רעיון נעים. זה פתרון מהיר ויעיל לעקצוצי רעב שמתחילים לצוץ בכל שלב ביום. במקום לאבד שליטה ולאכול שטויות כמו עוגיות או ממתקים מזדמנים במקום העבודה או במספרה או בכל מקום בו אתם נמצאים, איכלו את החטיף שהכנתם מראש, ותוכלו להרגיע את הרעב עד הארוחה המלאה הבאה.

השתדלו לבשל ולאכול אוכל שבישלתם בבית. ארוחות מחוץ לבית לא רק יקרות יותר אלא משמינות יותר ואין לנו יכולת לבדוק מה נכנס לתוך האוכל, מה האוכל שאנחנו אוכלים מכיל. כשאוכלים במסעדה או בבית קפה אנחנו לא יודעים לא רק כמה קלוריות יש בכל מנה, אלא גם מה כמות השומנים והפחמימות וגם לא ויטמינים. אנחנו לא יודעים אם הלחם עשוי מקמח מלא, ואם הסלט באמת מתובל רק בשמן זית. כאשר אוכלים אוכל שבישלתם בבית יש לכם יכולת שליטה גדולה יותר על טיב המוצרים ועל רמת המזון. אתם קובעים אם לטגן שניצל עוף וצ'יפס, או לצלות חזה עוף במחבת עם ירקות מוקפצים. כשאתם מבשלים בבית הדיאטה שלכם יכולה להיות מאוזנת יותר. אתם יכולים לשמור על אורח חיים בריא יותר.
אני מציעה לכם להכין מראש בתחילת השבוע רשימת קניות מסודרת שכוללת את המוצרים שאתם מתכוונים לקנות כמו למשל לחם מלא, ירקות, פירות, מוצרי חלב, מוצרי בשר כמו עוף או הודו וכן הלאה.
כדאי מאוד שרשימת הקניות השבועית תכלול את כל המזון שאתם מתכוונים לבשל ולהכין במהלך השבוע. בדרך זו תוכלו להימנע מגיחות יומיומיות לחנות או לסופר שבדרך כלל מלוות ברכישה של אוכל מיותר ולא מתוכנן שלא תואם את הדיאטה או את התזונה הבריאה כמו חטיפים שמתחשק באותו רגע או בורקס ריחני שיוצא מהמאפיה.
חשוב מאוד לגוון כדי שלא יימאס לכם מהבישולים של עצמכם. לכן, כל הזמן חפשו מתכונים מעניינים. היום המקורות הם אינסופיים. אפשר לקבל מתכונים מעניינים מחברים, מספרים, מהעיתון, מהטלביזיה ומהאינטרנט.
את האוכל שאתם מבשלים תאכלו כמובן בבית, אבל לא רק בבית. אני אוהבת לקחת איתי כל יום לעבודה מנות מוכנות מראש של האוכל שהכנתי. הכינו מראש בערב קופסאות עם אוכל שהכנתם. אני מציעה לגוון את הקופסאות וכל יום להכין משהו אחר, כדי שיהיה מעניין. למשל יום אחד חזה עוף עם פירה ושעועית ירוקה, וביום שאחריו שקשוקה עם לחם מלא.